המוסד לביטוח לאומי נוסד ביוזמתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון. בן גוריון ביקש להקים, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, רשת ביטחון סוציאלי לעובדים במדינה. הוא ראה בכך ערך עליון: כשם שכוחות הביטחון ומשטרת ישראל אחראים על ביטחונם הפיזי של אזרחי המדינה, כך המוסד לביטוח לאומי אמון על ביטחונם הסוציאלי והוא המופקד על תשלום הקצבאות השונות לאזרחי המדינה, כולל אלו הניתנות לנפגעי עבודה ולאלמנות נפגעי עבודה.
בשנות השישים המוקדמות ובשנים שלאחר מכן הרחיבה ממשלת ישראל את סמכויותיו ואת תחומי אחריותו של המוסד לביטוח לאומי, אשר הפך לשומר הזכויות הסוציאליות של אזרחי המדינה ותושביה ולמיישם בפועל שלהן. חוק הביטוח הלאומי, על שלל ענפיו ונושאיו, נוגע לכלל שכבות האוכלוסייה בארץ והוא מלווה כל אחד ואחד מאיתנו לכל אורך חייו.
עובדים רבים, שנתנו את מיטב שנותיהם במקומות עבודתם – במפעלים, בתעשייה, בעבודות משרדיות ובשירותים, ואשר נפגעו למרבה הצער בתאונות עבודה והפכו לנכים, זכאים לתבוע ולקבל מהמוסד לביטוח לאומי את זכויותיהם בעקבות הפגיעה. חוק הביטוח הלאומי מכיר, בפרק מיוחד שבו, בנפגעי תאונות עבודה ובאלמנות נפגעי עבודה כזכאים לקבל הטבות שונות מהמוסד. הנפגעים זכאים לתשלומים חודשיים ולגמלאות שונות מהמוסד, ובנוסף, בחלק גדול מהמקרים, הם גם זכאים לעזרה בפועל – לרבות אביזרי שיקום, צורכי ריפוי וסיעוד לנכים.
למרבה הצער, רבים הנפגעים שאינם מכירים את חוק הביטוח הלאומי ועלולים להפסיד את זכויותיהם, שניתנו להם בדין ושיש בהן כדי לתרום משמעותית לאיכות החיים שלהם, אשר נפגמה עקב תאונת העבודה.
לשם כך נוסד ארגון נכי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה בישראל. הארגון הוקם בסמוך לחקיקת חוק נפגעי עבודה בשנת 1956, והינו הארגון היציג של הנכים והאלמנות בישראל, נפגעי תאונות עבודה, על פי סעיף 148 לחוק הביטוח הלאומי. דמי החבר/ה נגבים ישירות מהגמלה באמצעות המל"ל ומועברים לארגון. הארגון מחולק ל 4 מחוזות , באר שבע . תל אביב . חיפה . ירושלים.